תורגם על ידי ריקרדו לסטרל בתרגום חופשי
בון, 29.8.1950
דר' דר' גוסטב היינמן
שר הפנים
לכבוד
מר ברוך פרזה
קיבוץ מצובה
ד.נ. נהריה-ישראל
מר פרזה הנכבד,
לאחר ניסיונות רבים ולא מועילים כל כך לקבל את כתובתך, היא נמסרה לי לראשונה על ידי מר אלפרד וינר מלונדון.
היה לי צורך לספר לך פעם על השעות האחרונות של הוריך ב-ESSEN לפני לקיחתם ל-MINSK, זאת לאחר ששמעתי שלקראת סוף המלחמה היית ב-ESSEN על מנת לברר על גורלם.
על כך שמעתי רק בשנה שעברה בשיחה מזדמנת עם הנשיא הנוכחי של בית המשפט ב-ESSEN מר לרמן.
קודם כל עלי לציין שבשנת 1924 הייתי מתמחה בבית המשפט ובהדרכה אצל אביך ומאז נשארתי בקשר עמו גם בשנים שלאחר מכן, ביקרתי פעמים מספר בביתכם וגם הוא היה נוהג לבקר בבית הורי ולאחר נישואי בביתי.
גם בשנים = הנציונל סוציאליסטי, כאשר נאלצתם אתה ואחותך לעזוב את גרמניה הייתי במיוחד ביחד עם אביך. גם אם היום הרבה אנשים מתרחקים מהאנטישמיות של הזמנים ההם, עלי לציין ולהסביר שבתור חבר בוועדה של הכנסייה "האוונגלית המוערכת" תמיד הייתי מודע לקשר המיוחד של בני ישראל עם הכנסייה הנוצרית, זאת במובן של האיגרת הרומית.
לקהילתי היו שייכים עד הסוף מספר חברים ממוצא יהודי. לגבי אחדים יצא לי לתרום בעצמי לכך שיוכלו על ידי הליכתם למחתרת להימלט מן ההשמדה. הם ניזונו שם עד סוף המלחמה מתרומות ממנות המזון שהיו מוקצבות לנו.
אחרי המוסבר לעיל, רוצה אני לספר לך שהייתי בחברת הוריך בביתם בערב לפני לקיחתם. אביך היה חבר בוועד של הקהילה היהודית ועל חבר וועד היה מוטל ללוות את המשלוחים. כשהתור של הוריך הגיע, ואני שוחחתי איתם על כך ערב המשלוח, היו שניהם מלאי מרירות, אך בכל זאת בדעה שיום אחד ישובו.
אביך ביקש ממני, על בסיס ייפוי כח שקיבלתי ממנו, לקבל עבורו על שמי את הפנסיה שתגיע לו בתור מנהל של בית המשפט, על מנת שאשמור אותה עד לשובו. אך האמת הייתה כך שתשלומי הפנסיה הופסקו ברגע שהזכאי עזב את גרמניה. כיוון שאביך הועבר ל-MINSK שברוסיה הייתה המשמעות שהתשלומים הופסקו לאלתר. לכן לא קיבלתי אף פעם איזה שהוא תשלום על בסיס ייפוי הכח.
אני מדגיש זאת רק להבהיר עד כמה שאביך היה משוכנע שישוב. בקשה אחרת של אביך הייתה לקנות לו פנס כיס המופעל על ידי דינמו. בביקורי האחרון הזה הוריך היו עסוקים באריזת דברי משק בית, ספרים וכו', אך לאן הדברים האלה הגיעו אינני יודע.
באותו המשלוח היה גם על המורה גב' נוימן, מבית הספר התיכון LUISENSCHULE
מ-ESSEN, להתחיל את דרכה לרוסיה. היא הייתה חברה באותה קהילה אוונגלית כמוני והיא הצליחה להעביר אלינו הודעות דרך חיילים בחופשה מרוסיה. לבסוף נודע לנו ב-ESSEN שגב' נוימן נרצחה ואיתה ביחד גם האסירים היהודים באותו המחנה. אני מניח כמעט בוודאות שהיה להם גורל זהה לזה של גב' נוימן.
גם אם ידיעות אלו לא יביאו לך שום נחמה תמצא ודאי עניין בהן. זאת והתיאור על הפגישה האחרונה עם הוריך.
אני לא רציתי לוותר על ההזדמנות לספר לך הידוע לי ועלי להוסיף שהגורל הנורא של האזרחים היהודים מבייש רבים בעם הגרמני. למען הסבר על כך אני מצרף את סיכום המועצה של הכנסייה האוונגלית בגרמניה מאפריל השנה. ההחלטה נתקבלה פה אחד.
כיושב ראש המועצה יכולתי לתרום בעצמי בקבלת סיכומיה.
הייתי מודה לך אם תוכל לאשר לי בהזדמנות את קבלת מכתבי זה.
בכבוד רב ועם הבקשה למסור את תוכן מכתבי לאחותך.
שלך (-)
הצהרת המועצה של הכנסייה האוונגלית בגרמניה שהתכנסה ב-BERLIN-WEISSENSEE מ-23 עד 27 לאפריל 1950.
"אלוהים החליט הכל תחת האמונה כי הוא יהיה רחמים על הכל" (RÖM 11,32)
אנחנו מאמינים בה' והמשיח שמוצאו כבן אדם מהעם היהודי.
אנחנו משתייכים באופן מוצהר לכנסיה שהיא גוף אחד המורכב מנוצרים יהודים ונוצרים פגניים וששלומם בישו הנוצרי.
אנחנו מאמינים שהבטחתו של אלוהים לעם ישראל הנבחר על ידו נשארה בתוקף גם לאחר צליבתו של ישו הנוצרי.
אנחנו מכירים בזה, שאנחנו שותפים באשמה בפני אלוהים רב החסד והרחמים בגלל הימנעותנו ושתיקתנו ברשע שנעשה על ידי אנשים מעמנו ביהודים.
אנחנו מזהירים את כל הנוצרים לא להעמיד כנגד את מה שעשינו ליהודים מול מה שהוטל עלינו בדין שמיים, כיוון שחסד ה' מחפש את זה שמוכן לחזור בתשובה.
אנחנו מבקשים מכל הנוצרים להסתייג מכל אנטישמיות ולהתנגד לה בתוקף בכל מקום בו היא מתעוררת מחדש, כמו כן מבקשים אנו להתייחס ליהודים ולנוצרים היהודים באחווה.
אנחנו מבקשים מהקהילה הנוצרית לדאוג לבתי קברות יהודים שבאזורם במידה והם לא מטופלים.
אנחנו מבקשים מאלוהי החסד שיקרב את יום הגאולה בו נהלֶל את נצחונו של ישו הנוצרי יחד עם ישראל שיגאֶל.
DR.G. HEINEMANN BRIEFהעתק נעמן למקור
נדון ב-ESSEN 7/2/62
לפני הנוטריון החתום דר' דר' גוסטב היינמן ב-ESSEN
הופיע היום:
החקלאי ברוך בר-דין שגר ב-FRANNKFURT/MAIN רח' LÖHER 2 שמוכר לי והצהיר: למען האמון בי בהליך השילומים, אני מבטיח לעירית ESSEN-המשרד לשילומים, את הדברים הבאים תחת שבועה:
1. אני זוכר בבירור שהורי בזמנו שילמו את תשלום הרכוש היהודי.
איני יכול לתת את גובה הסכום כי אני כבר בגיל 15 עזבתי את
גרמניה. אבי דיבר איתי על זה מאוחר יותר.
אני מציין בהקשר זה שגובה התשלום של הרכוש היהודי היה תלוי
בהכנסתו וברכושו של החייב בתשלום.
2. בהקשר לתשלום של הרכוש היהודי אני זוכר משיחות עם הורי
שהעבירו את הכסף במזומן.
3. להורי היו חשבונות בבנקים הבאים:
1. בדרסדנר בנק (סניף GELSENKIRCHEN) 12629 סכום 22,284.48
רייך מרק RM.
2. בבנק רייניש-ווסטפיילישה ב-ESSEN.
4. דיון להחזר העברת הרכוש היהודי לא מתנהל.
הנוטריון הדריך אותי שנתונים לא נכונים תחת שבועה בזדון או
ברשלנות יגרמו לקנס.
הוקרא והוסכם וחתום ע"י ברוך בר-דין ודר' גוסטב היינמן
אני מאשר נכונות העתק זה עם המקורי כנאמן למקור
על החתום: עו"ד במשרדו של דר' דר' גוסטב היינמן
DR. G. HEINEMANN VERHANDELT
