יצירת משאב למחקר משותף
על ההיסטוריה של הקהילה היהודית
במה היום Lyakhovichi, בלארוס
דפי מפתח
ברוכים הבאים תמונות אוספים היסטוריה
:(תפקידו החשוב של הרב עזריאל גאבזה (תקס"א-תקל"ג
ואת Lyakhovichi שלו ואת הירידה
מאת דבורה ג. גלסמן זכויות יוצרים 2005
תרשימים נוספים, שיופיעו בסוף מאמר זה, הם זכויות יוצרים למחבריהם. בגלל חלק זה המאמר הוא חומר גניאלוגי זה לא תמיד ברור למשתמשים להשתמש בכל חלק של חומר זה בכל פורום שפורסם דורש אישור בכתב של בעל זכויות היוצרים. כשותף האתר אנו מבקשים לעודד סופרים להגיש מחקר מכל הסוגים ולשם כך נגן על עבודתם על ידי אכיפת כל זכויות היוצרים על מלוא גבול החוק. המפירים מסכימים להיות אחראים לכל הנזקים, לרבות עונשיים, ויהיו אחראים בלעדית לכל העלויות המשפטיות של התביעה. ראה גם את תנאי השימוש בכל דף באתר שלנו.
הקמת אקדמיה לתורה ב Lyakhovichi בשנת 1748
אנו יודעים כי רבי עזריאל גאבזה היה צאצא, נכד או נינו, של רבי עזריאל ששירת "במועצת הקהילה הקדושה של ליטא" [שנחשבה למועצת ליטא, אך ייתכן שהיא גם מועצת ארבעת הקרקעות ] ב 1690s. עזריאל גאבזה תואר על מצבתו כ"נקד "של עזריאל, נכד, נין או צאצא, של הרב עזריאל הראשון. המקור - אבן הקברות של הרב עזריאל גאבזה ועוד, על אבן עזריאל גאבזה שנפטר בשנות ה -70, תוארה על ידי הרב הירשל מס, שרואיינו להיסטוריה שנדפסה מאוחר יותר בספר "ליכוביצ'י יזכור" מאת ד"ר אביגדור גרינספן. ייתכן שתמונת האבן עדיין קיימת, שכן היה זה מקובל לצלם תמונה של אבנים בבית הקברות, כאשר היה מקום חדש, בסוף המאה ה -19 ובתחילת המאה ה -20. רבים מהם מראים אבנים סמוכות. כאשר נקבר עזריאל בבית העלמין הישן, והאירועי המאה ה -19 היו בבית הקברות החדש, ייתכן שנצטרך גם לחפש תמונות שצולמו עבור אירועים אחרים, כגון חגיגות הקהילה של ל"ג בעומר, שחלקן ידועות .
אנו יודעים כי הרב עזריאל הבכור היו שני צאצאים בשם עזריאל בשנת 1710 - משה עזריאל בוסל ועזריאל גאבזה. אנחנו לא יודעים אם היו אלה בנים או בנות. על פי הגיל הצעיר שבו מת הרב הראשי עזריאל, קרוב לוודאי שהוא יהיה סבו של הילדים הקרויים לו באותה שנה, אשר יהפוך אותו לאביו או לחמיו של גובסי / גבזה שהיה אביה של רבי עזריאל גאבזה. הרב עזריאל הוא כנראה גם אביו של אביו או אמו של משה עזריאל בוסל. ילדים אחרים הם סבירים. המידע שמעל לכל נובע ממצבתו של עזריאל גאבזה והידע ההיסטורי של הרב הירשל מס, אך מחקר שנערך ב -2007 העלה כמה ממצאים חדשים ומלהיבים. יש הרב עזריאל שהיה במועצת ליטא בשנות ה -90 של המאה ה -18, שהיה מת ב -1710, ושמו בעל שם יוצא דופן השני הקשור למשפחת גאבזה. אבל באופן ביקורתי ביותר, בתורו, סבו של ר 'עזריאל נושא את השם המשולב הקשור כל כך למשפחת גאבזה, שזה חתימה - שמואל שעיה. הרב עזריאל שמת ב -1710, היה רבי עזריאל למל כהן-שפירא, שתואר בקצרה באוצר הרבנים. רק אחד מילדיו נרשם כרב, אבל "אוצר הרבנים" ממשיך את הקו לאחור בזמן. הרב עזריאל למל כהן-שפירא מהמועצה הרבנית הליטאית הוא בנו של רבי יוסף כהן-שפירא שהיה רב בשנת 1660 והיה בנו של רבי משה אהרון אשכנזי. הרב משה אהרון אשכנזי התחתן עם אחת המשפחות המפורסמות בפראג, והוא עצמו היה בנו של מאורג פראג אחר, הרב שמואל שפירא. הרב שמואל היה גאון בפראג בשנת 1580 ומת כקדוש מעונה. לא ברור אם בעבר היה לו שם כפול, אבל כל הילדים שנקראו לו בדור המיידי הבא נקראים שמואל ישעיהו, אותו הצורה שבה מופיע שמו הכפול בין צאצאיו של עזריאל גאזה "שמואל שחיא". . אף על פי שאחד מהאנשים על שם הרב עזריאל נקרא משה עזריאל (בוזל), ואף על פי ששמו משה עזריאל הוענק לנכד ולנינו של רבי עזריאל גאבזה, אין בידינו עדויות לשמה ארוך יותר או משולב עבור רבי עזריאל גבאזה שמת ב -1733 או לרבי עזריאל שמת ב -1710. השימוש הנפוץ היה לקרוא לאדם בשמו השני בשמו של שני חלקים, כך שמשה עזריאל ייקרא עזריאל ועזריאל למל יהיה שנקרא למל. בשמו של שלושה חלקים, המופיע בתקופה זו ובמשפחת גאבזה, נקרא אדם בשם משה אהרון עזריאל, וארון בשם משה עזריאל למל נקרא עזריאל. הוא האב או חותנו של:
Govsey / Gavza (c.1686-?)
הרב עזריאל גאבזה הוא הנושא של הכתבה הרחבה יותר שבה הרב עזריאל גאבזה הוא הנושא של הכתבה הרחבה יותר שבה מופיעה הגניאלוגיה. סביר להניח שיש לו יותר ילדים, אבל עד כה אנחנו יכולים רק לתעד את שעיה גאבה. שעיה הוא שם החוזר בכל שורה של הירידה הידועה של עזריאל גאבזה, כמעט תמיד כצירוף "שמואל שעיה", שבו נאמר לפעמים כי הוא זעיר עבור ישעיהו, ויש הטוענים כי זהו כינוי ליהושע [ואשר אנו כבר מתועדים כישעיהו, ראה 1819 רשימת תיקונים.] אין אנו יכולים להניח הנחות לגבי חשיבות השם שמואל שעיה לעזריאל גאבזה על ידי תדירות השימוש בקרב צאצאיו, שכן כל אלה ששמם הוא גם צאצאיו של עזריאל גאבזה רק בן ידוע. אם לעזריאל גאבזה היו שלושה בנים שכולם עברו על השם, אולי הוא נתן לנו רמז לאבותיהם של עזריאל או של אשתו. עכשיו, בשנת 2007, אנו יודעים כי עזריאל Gavza אולי היה שם חוזר על משפחתו כמו שלו 3GGFATHER שמואל שפירא של פראג היו שמות רבים נושאת את שמו העברי של שמואל ישעיה ספירה.
אנחנו יכולים לחפש רשומות נוספות עליו במפקד של 1764, המלאי של האחוזה Sapieha, רשומות של בתי המשפט המשפטיים של voodode (woiwode), בתי המשפט ziemski ו grodzki, ורשומות שהוכנסו ספרים דקה של קהילות אחרות רשומות של מועצת ליטא. אם נמצא אי פעם את הרישומים היהודיים של קהילת ליחוביצ'י, ודאי נגלה שם כי רב שהיה בתפקיד עשרים וחמש שנה יופיע שם. בית המשפט של ויבוד היה בית משפט שבו לפחות היה נקרא להעיד בקביעות כלשהי - היה זה בית המשפט בעל סמכות שיפוטית על מקרים הנוגעים ליהודים ולנוצרים כאחד (כל המקרים היהודיים נשמעו על ידי שלוש ועדות שונות של בית הדין של הקהילה של הקהילה היהודית בהתאם לסוגיה) ושומעים תיקים פליליים. מאז הוקם בית-כנסת חדש, נכנס בית-ספר חדש למקומו, ומשכורות חדשות אפשרו לנו למצוא מידע מועיל גם במטריקה הליטאית על ההרשאות שהתחייבו הדברים. הוא אביו של:
רבי שעיה "שמואל שיה (יהושע או ישעיהו)" גאבזה (c.1730-c.1790)
Lyakhovichi של Groyser בית המדרש
נבנה עבור הרבנים החדשניים עזריאל גאזה וליבלה מגיד
מבנה זה מתוארך לאמצע המאה השמונה עשרה, וכך נבנה בתקופה 1740 - 1770, בה הובילו את הרב עזריאל והרב ליבלה. עיצובו, שעודד את ההשתתפות הפעילה של ארבע אגודות לימוד שונות במאה התשע-עשרה, נוצר עם אותה תוצאה ספציפית. הקומה הראשית הפתוחה והכיתות בקומה השנייה והשלישית, והכיכר הגדולה והמרווחת שמתחת לגלריה, כדי שיוכלו לחמם שתי קומות (ולפעמים שלוש), היו חידושים מהמאה השמונה-עשרה, שנועדו להביא אנשים לשימוש את הבניין ללימוד תורה לדיון בזמנים אחרים מאשר שירותים. תכונות הבניין תרמו גם לכינוי החדש של בית הכנסת הישן - מרחביו החמים והמתקדמים, דרך חורף בלרוסי, ערבי אביב קרים ובלילות סתיו נמרצים, עזב את בית הכנסת הראשון עם הכינוי "בית הכנסת הקר, בית הכנסת" . לאורך כל הקהילות הליטאיות של התקופה (כולל אלה של היום בבלרוס), בתי הכנסת בתקופה זו ראו את בתי התפילה הישנים שלהם "בית הכנסת הקרה", ואילו בניינים שנבנו לאחרונה עם אזורי מפגש, ספריות ותנור רוסי גדול, כמובן לאזור המקדש) בדרך כלל לקח כותרת כמו בית גדול של מחקרים, der Groyser Bais Midrash. רבים מהבניינים החדשים האלה, כמו בית המדרש של "לייקוביץ '" של בית המדרש, נבנו מאבני בנייה, ובתצלומים הצילומים שלהם, נראה כי הם בנויים עם שטח גדול יותר, ששניהם שיפרו את סיכוייהם לשרוד את השריפות הרבות של קהילות השמונה-עשרה והתשע-עשרה . חמישים שנה לאחר מכן, התכנון הוכיח את עצמו כה מוצלח עד שישיבות חדשות, כמו המיר שנבנה בשנות ה -90 והיו"ר וולוז'ין שנבנו סביב 1805, נבנו על תוכניות דומות. מידע על גיל המבנה של בתי כנסת בנייה כולל Lyakhovichi של Groyser Bais Midrash, הוא מארכיון המדינה של בלארוס תיעוד מדעי וטכני מופיעה הגניאלוגיה. הוא צפוי לה
Creating a resource for collaborative research |
Key Pages
Welcome Photos Collections History
Additional Charts, which will appear at the end of this article, are copyright to their authors. Because part of this article is genealogical material it is not always evident to users that use of any part of this material in any published forum requires the written permission of the copyright holder. As the publisher of this site, we wish to encourage writers to submit research of all kinds and to that end we will protect their work by enforcing all copyrights to the full limit of the law. Violators agree to be responsible for all damages including punitive and to be solely responsible for all legal costs of the prosecution. See also the Terms of Use on every page on our website.
We know that Rabbi Azriel Gavza was the descendant, either grandson or great-grandson,of a Rabbi Azriel who served "on the council of the holy community of Lithuania " [thought to be Council of Lithuania but may also be the Council of Four Lands] in the 1690s. Azriel Gavza was described on his tombstone as "neked" of the earlier Azriel, that is grandson, great-grandson, or descendant, of the first Rabbi Azriel. source - The no-longer extant cemetery stone of Rabbi Azriel Gavza and other historical info on Azriel Gavza who died in the 1770s, was described by Rabbi Hirschel Mas who was interviewed for a history later printed in the Lyakhovichi Yizkor book, by Dr. Avigdor Grinspan. A picture of the stone may still exist though as it was common to take a picture of stones in the cemetery when a new one was placed, in the late 1800s and early 1900s. Many of these show adjacent stones. As Azriel was buried in the old cemetery and late 19th century interrments were in the New Cemetery, we may also have to look for photos taken for other occassions, such as community celebrations of Lag B'Omer, some of which photographs are known to exist.
We know that the elder Rabbi Azriel had two descendants named Azriel in 1710 - Moshe Azriel Busel and Azriel Gavza. We do not know if these were by sons or daughters. Based on the young age at which the senior Rabbi Azriel died, he is most likely to be the grandfather of the children named for him that year which would make him the father or father-in-law of Govsey/Gavza who was the father of Rabbi Azriel Gavza. The elder Rabbi Azriel is probably also the father of either the father or mother of Moshe Azriel Busel. Other children are probable. The information above all comes from Azriel Gavza's tombstone and the historical knowledge of Rabbi Hirschel Mas, but research in 2007 has turned up some exciting new finds. There is a Rabbi Azriel who was on the Council of Lithuania in the 1690s,who was dead by 1710, and who has a second unusual name long associated with the Gavza family. But most critically, in turn, that Rabbi Azriel's great-grandfather carries the combination name so closely tied to the Gavza family, that it is a signature piece - Shmuel Shaya. The Rabbi Azriel who died by 1710, was Rabbi Azriel Lemel Kohen-Spira who was briefly described in Otzar haRabbanim. Only one of his children was noted as a rabbi, but "Otzar haRabbanim" does continue the line backwards in time. Rabbi Azriel Lemel Kohen-Spira of the Lithuanian Rabbinical Council is the son of Rabbi Yosef Kohen-Spira who was a rabbi in 1660 and was the son of Rabbi Moshe Aron Ashkenazi. Rabbi Moshe Aron Ashkenazi married into one of the renowned families of Prague and was himself son of another Prague luminary, Rabbi Samuel Spira. Rabbi Samuel was a gaon in Prague in 1580 and died as a martyr. It is not clear if previously he had a double name, but all of the children named for him in the immediate generation following are named Shmuel Isaiah, the same form in which that double name appears among Azriel Gavza's offspring "Shmuel Schaya." . Though one of the people named for the Senior Rabbi Azriel was named Moshe Azriel (Busel) and though the name Moshe Azriel was given to both a grandson and a great-grandson of Rabbi Azriel Gavza, we have no evidence of a longer or combination name for Rabbi Azriel Gavza who died in 1773 or for Rabbi Azriel who died in 1710. Common usage was to call a man by his second name in a two-part combination name, so a Moshe Azriel would be called Azriel and an Azriel Lemel would be called Lemel. In a three-part name, which does appear in this period and in the Gavza family, a man named Moshe Aron Azriel would be called Aron and a man named Moshe Azriel Lemel would be called Azriel. He is the father or father-in-law of:
Rabbi Azriel Gavza is the subject of the larger article in which this genealogy appears. He is likely to have had more children but so far we can only document Shaya Gavza. Shaya is a name that repeats in every line of Azriel Gavza’s known descent, almost always as the combination “Shmuel Shaya” in which Shaya is said sometimes to be a diminutive for Isaiah, while others claim that it is a nickname for Joshua [and which we have now documented as Isaiah, see 1819 Revision List citation.] We can make no assumptions about the importance of the name Shmuel Shaya to Azriel Gavza by the frequency of usage among his descendants because all of those so named are also descendants of Azriel Gavza’s only known son. If Azriel Gavza had three sons who had all passed on the name it might have given us a clue to an ancestor of Azriel or his wife. Now, in 2007, we know that Azriel Gavza may have had the name repeating in his family as his 3GGFATHER Samuel Spira of Prague had multiple namesakes carrying the Hebrew name of Schmuel Isaiah Spira.
We can search for additional records about him in the 1764 Census, inventories of the Sapieha estate, the records of the legal courts of the voivode (woiwode), the ziemski and grodzki courts, and records that were entered into minute books of other communities and records of the Council of Lithuania. If we ever find the Jewish records of the community of Lyakhovichi we will certainly find that a rabbi who was in office for twenty-five years will appear there. The Voivode’s court was a court in which he would at least have been called to testify with some regularity - it was the court with jurisdiction over cases that involved both Jews and Christians (all-Jewish cases were heard by three different boards of the kehilla court of the Jewish community depending on type of issue) and which heard criminal cases. Since a new synagogue was erected, a new school put into place, and new salaries allowed we might also find useful information in the Lithuanian Metrika about the privileges these things necessitated. He is the father of:
Lyakhovichi's Groyser Bais Midrash
Built for the innovative rabbis Azriel Gavza and Libla Magid?
This structure has been dated to the mid-eighteenth century and so was built during the period 1740s-1770s in which Rabbi Azriel and Rabbi Libla led the community. Its design, which encouraged the active participation of four different study societies in the nineteenth century, was created with that specific result in mind. The open main floor and classrooms on the second and third floor, and the central over-sized Russian stove directly under a gallery so that it could heat two (and sometimes three) floors, were eighteenth century innovations, designed to bring in people to use the building for study and Torah discussion at times other than services. The building's features also contributed to the new designation for the old synagogue - its relatively warm and welcoming spaces through Belarussian winters, cold Spring evenings, and brisk Autumn nights, left the first synagogue with the appelation of the "cold synagogue, der kalter shul". Throughout the Lithuanian communities of the time (including those in today's Belarus), synagogues in this period saw their old prayer houses designated "the cold shul" while newly constructed buildings with meeting areas, libraries, and a large Russian stove, (in addition of course to the sanctuary area) usually took a title like the Big House of Studies, der Groyser Bais Midrash. Many of these new buildings, like Lyakhovichi's Groyser Bais Midrash, were built of masonry, and in their surviving photographic images, appear to be built with more surrounding space, both of which improved their chances in surviving the many fires of eighteenth and nineteenth century communities. Fifty years later, the design had proven so successful that new Yeshivot, like the Mir built in the 1790s and the Volozhin Yeshiva built around 1805, were built on similar plans. Information on the age and structure of masonry synagogues including Lyakhovichi's Groyser Bais Midrash, is from the Belarus State Archive of Scientific and Technical Documentation
Rifka Leah Lev, called Rivka Leah the widow
The people in the group are identified in the Yiskor book as Rivke-Leah the widow, her sons Shmu'el Shaiye [Lev] and Asher Lev, with Asher's wife Mindel, daughter Chaye Rochel, with her husband Shloime, and their daughter Sloyke, Sloyke's husband Moishe, Sloyke's daughter Gishele and her sister Sora, Asher's daughters Dina and Bashke and youngest son Gedalyo, Shmu'el Shaiye's children Bashke, Freidel and Betzalel. Asher Lev was nicknamed the Keren Ami pushke, for all of the Eretz Israel collections he arranged. At the High Holy Days he ran a mini-fair of Israeli art and industry displays. Rifka Leah has been identified as the daughter of Shmuel Shaya and Basha Rabinowitz and her father has also been called Shaika the dayan (arbiter of Jewish law).
